ייפוי כוח מתמשך, האם לעשירים בלבד?

ייפוי כוח מתמשך – לא רק לעשירים, אלא לכל מי שדואג לעתידו האמנם? אביבה אלמוג בשיתוף AI

השאלה האם עריכת ייפוי כוח מתמשך משפרת את איכות החיים של מזדקנים היא שאלה מורכבת, אך תשובה מקיפה עליה מעלה כי התשובה חיובית באופן מובהק.

בעוד שאנשים רבים רואים במסמך זה עניין טכני ומשפטי בלבד, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שמדובר בכלי רב עוצמה שיכול לשפר משמעותית את תחושת הביטחון, האוטונומיה והשליטה של אדם על חייו, גם כאשר יכולתו לקבל החלטות נפגעת.

ייפוי כוח מתמשך: מחקרים עדכניים ותחושת שליטה

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם (הממנה) לקבוע מראש מי יקבל החלטות עבורו בענייני רכוש, עניינים אישיים ועניינים רפואיים, למקרה שלא יוכל לעשות זאת בעצמו. ההכרה בפוטנציאל של מסמך זה לשפר את איכות החיים באה לידי ביטוי במחקרים שונים:

שיפור בתחושת הביטחון: מחקרים מראים כי עצם קיומו של ייפוי כוח מתמשך מפחית את חרדת העתיד. אנשים שיודעים כי מי שהם סומכים עליו ינהל את ענייניהם, נוטים לחוש יותר שלווה ופחות פחד מפני אובדן כשירות. במקום להשאיר את גורלם בידי מערכת משפטית זרה ובירוקרטית (כמו מינוי אפוטרופוס), הם מבטיחים לעצמם כי מישהו המכיר אותם ואת רצונותיהם יעמוד לצידם.

הפחתת סיכוני ניצול לרעה: מסמך מפורט מאפשר לממנה לתת הנחיות מדויקות ואף להטיל מגבלות על מיופה הכוח, ובכך למנוע ניצול לרעה של כספים או רכוש. במחקר שפורסם בכתב העת "Precedent" בשנת 2018, צוין כי בעוד שייפוי כוח מתמשך יכול להיות גם כלי לניצול לרעה, הוא מהווה כלי יעיל ביותר למניעת התופעה, בתנאי שהמסמך נערך כהלכה וכולל הנחיות ברורות.

הפחתת הנטל על המשפחה: בהיעדר ייפוי כוח מתמשך, בני המשפחה נאלצים לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס – תהליך יקר, ממושך ומלחיץ. ייפוי כוח מתמשך חוסך מהם את הבירוקרטיה, הלחץ והעלויות, ובכך משפר את איכות החיים לא רק של המזדקן אלא גם של בני משפחתו.

למי מיועד ייפוי כוח מתמשך – האם רק לעשירים?

קיימת תפיסה מוטעית שייפוי כוח מתמשך הוא כלי המיועד בעיקר לבעלי הון רב.

המציאות שונה בתכלית. נתונים בישראל מראים כי עורכים אותו מגוון רחב של אנשים, מכל שכבות האוכלוסייה ומכל גיל. הסיבה לכך פשוטה: ייפוי כוח מתמשך אינו עוסק רק בניהול נכסים פיננסיים גדולים, אלא גם בעניינים יומיומיים ומהותיים לכל אדם. לדוגמה, הוא יכול להגדיר מי יקבל החלטות בנוגע לטיפול רפואי, היכן להתגורר (בבית, בבית אבות, או בקהילה) ואיך להתנהל מול רשויות המדינה. על כן, גם אדם שרכושו היחיד הוא חשבון הבנק שלו ודירה קטנה, צריך וראוי שידאג לעתידו על ידי עריכת המסמך.

אולם, מחקר שערך מכון ברוקדייל הראה שיש פערים בין תושבי המרכז ותל אביב לעומת תושבי הפריפריה.

AI

בעוד שבמחוז המרכז נערכו  34% יפויי כוח

במחוז תל אביב נערכו  30.7% ייפויי כוח.

במחוז הדרום רק 5.9%

במחוז הצפון  6.9%

הסיבות האפשריות הן לנגישות הגבוהה יותר לשירותים משפטיים במרכז.

ייתכן שיש יותר מודעות או הסברה באזורים אלה.

אוכלוסייה במרכז נוטה להיות מבוססת יותר, מה שמאפשר לה להשקיע בתכנון עתידי.

חשוב לציין כי ייפוי כוח מתמשך הוא כלי חיוני המעניק ביטחון ושליטה על עתידנו, ומאפשר לנו להבטיח שההחלטות החשובות בחיינו יתקבלו על ידי אנשים שאנחנו סומכים עליהם, ובהתאם לרצונותינו. הוא מפחית חרדות, מונע ניצול לרעה ומקל על בני המשפחה במצבים מורכבים.

באיזה גיל כדאי לעשות זאת? התשובה אינה קשורה לגיל, אלא למצב התודעתי. כל אדם מעל גיל 18 שכשיר לקבל החלטות, יכול ומומלץ שיערוך את המסמך. אירוע רפואי בלתי צפוי או תאונה עלולים להתרחש בכל גיל, וההכנה המוקדמת היא המפתח לשמירה על איכות חיים ועצמאות. מומלץ לא לחכות לגיל מבוגר, אלא להקדים ולערוך את המסמך בשלבים מוקדמים של החיים הבוגרים, ולהתייחס אליו כחלק בלתי נפרד מתכנון פיננסי ואישי לטווח ארוך, בדיוק כמו עריכת צוואה.

רוב הממנים שחתמו על ייפוי כוח מתמשך עשו זאת ממניעים של אוטונומיה, תכנון מוקדם, הימנעות מאפוטרופסות ופתרון מידי לבעיות צפויות.

עורכי הדין דיווחו כי מרבית הממנים היו מודעים לחשיבות ההליך, ורבים מהם ביקשו חוות דעת רפואית כדי לוודא כשירות משפטית בעת החתימה.

בני משפחה שהשתתפו בקבוצות תמיכה הביעו עמדות חיוביות כלפי תכנון מוקדם, אך ציינו שחסמים רגשיים וזמן הם גורמים מעכבים.

פרופיל סוציו-אקונומי- האם מדובר באוכלוסייה מסוימת?

75.1% מהממנים מתגוררים ביישובים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (7–9), לעומת 46.3% מכלל הזקנים בישראל.

עורכי הדין ציינו כי העלות היא חסם משמעותי: 45% מהם גובים מעל 4,000 ₪ לעריכת ייפוי כוח מתמשך, מה שמקשה על אוכלוסיות מוחלשות לגשת לכלי הזה.

מגורים במרכז הארץ

רוב הממנים מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז (כ-65%), בעוד שבפריפריה – כמו הצפון והדרום  שיעור השימוש נמוך בהרבה.

גם בקרב בני 65+ שיעור המפקידים גבוה יותר במרכז (4.5%) לעומת הדרום (1.7%).

מסקנה משולבת

השימוש בייפוי כוח מתמשך בישראל כיום נפוץ בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת, משכילה, בעלת הכנסה גבוהה יחסית, שמתגוררת במרכז הארץ ומודעת ליתרונות הכלי. עם זאת, המחקר מדגיש את הצורך בהנגשת הכלי לאוכלוסיות נוספות, במיוחד בפריפריה ובקרב בעלי הכנסה נמוכה.

איך אפשר להרחיב את השימוש בכלי הזה גם בקרב אוכלוסיות נוספות ?

א-       מודעות ויוזמה- הממנים נוטים להיות אנשים שמודעים לחשיבות התכנון המוקדם:

רוצים לשמור על אוטונומיה, חוששים מהבירוקרטיה של אפוטרופסות, פועלים מתוך ניסיון אישי או משפחתי.

2- הסברה  "שעת תכנון" במרכזי יום לקשישים, מפגש חודשי שבו עו"ד, עובד סוציאלי ונציג עמותה מסבירים על ייפוי כוח מתמשך, עונים על שאלות ומציעים סיוע אישי.

3- סדנאות "הכנה לחיים בגיל השלישי"  סדרה של 3–4 מפגשים הכוללים תכנון רפואי, כלכלי ומשפחתי  כולל הדגמה של תהליך עריכת ייפוי כוח.

4- פעילות למשפחות, "שיח משפחתי מונחה" מפגש בין דורי  שבו מדריך מנחה שיחה פתוחה על תכנון עתידי, ירידה קוגניטיבית, וייפוי כוח – עם כלים להתמודדות רגשית.

5- ערב קהילתי עם הצגה או סרט בנושא, לדוגמה, הקרנת סרט על משפחה שמתמודדת עם דמנציה, ולאחריו דיון פתוח עם מומחים.

6 פגישה אישית

7- וובינר מקוון עם שאלות ותשובות פתוח  לתושבי אשקלון והסביבה – עם עו"ד, נציג משרד המשפטים ונציג עמותה.

רשימת מקורות

בינה מלאכותית קופיילוט

מכון ברוקדייל – מרץ 2022

שירלי רזיניצקי, אילא ק. דנה וייס, אלכסנדר זבלוצקי