הפרת הבטחת נישואין, האם מדובר בהפרת חוזה?

כשמילה אינה מספיקה: מהו תוקפה המשפטי של הבטחה? הפרת הבטחה לנישואין.

כשארוחה לפני החתונה נגמרת בבית משפט, האם הבטחת נישואין באמת מחייבת?

התסריט מוכר, בני זוג מאוהבים, מוקפים במשפחה ובחברים, מכריזים על אירוסיהם. התאריך נקבע, האולם מוזמן, שמלת הכלה נרכשה, ואז , ימים או שבועות ספורים לפני החתונה – צד אחד מודיע: "אני לא מעוניינ/ת ".

מכירים את הסיפור הזה? אם כן, אתם יודעים שמעבר ללב השבור, יש כאן גם נזק כספי לא מבוטל ועוגמת נפש אדירה. השאלה הגדולה היא :

האם בנסיבות כאלה, הבטחת נישואין מופרת מזכה בפיצוי?

על פי החוק הישראלי, הבטחת נישואין אינה חוזה במובן הקלאסי של המילה. אי אפשר לכפות על אדם להתחתן בעל כורחו. עקרון חופש הרצון והחופש להינשא (או לא להינשא) הוא יסוד בשיטת המשפט שלנו.

אבל האם זה אומר שצד שהפר את ההבטחה יוצא ללא פגע? לא בדיוק.

מחוזה ל"חוסר תום לב"

כאן נכנס לתמונה החלק המעניין,  חוק החוזים הישראלי, ובעיקר עקרון "תום הלב".

בתי המשפט פיתחו פסיקה ענפה שמכירה בכך שלמרות שהבטחת נישואין אינה חוזה שניתן לאכיפה, הרי שניתן לחייב צד שהפר אותה לשלם פיצויים, במיוחד כאשר החזרה מההבטחה נעשתה בחוסר תום לב.

מה זה אומר בפועל? כשבני זוג מתקדמים יחד לקראת חתונה, הם נמצאים למעשה ב"משא ומתן לקראת כריתת חוזה". אם צד אחד מפר את הבטחת הנישואין ברגע האחרון, מבלי שהיה לכך הסבר הגיוני או התראה מוקדמת, הוא עלול להיחשב כמי שנהג בחוסר תום לב.

מה ניתן לתבוע ועל מה?

הפיצויים במקרים כאלה מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

1.  נזקים ממוניים: אלו הם הנזקים ה"קלים" יותר להוכחה. מדובר בהוצאות שהוצאו בפועל לקראת החתונה, כמו:

    א- מקדמה לאולם האירועים

    ב- תשלום לצלמים, לתקליטן ולקייטרינג

    ג- עלות שמלת הכלה או חליפת החתן

    ד- הוצאות על הזמנות, עיצוב וקישוטים

2.  נזקים לא ממוניים (עוגמת נפש), זהו הסוג המורכב יותר. בית המשפט יכול לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש, בושה, כאב וסבל שנגרמו לצד הנפגע. עם זאת, קשה לכמת נזק כזה בכסף, והפיצויים שנפסקים הם בדרך כלל נמוכים יחסית.

פסיקה לדוגמה

בתי המשפט כבר פסקו בנושא הזה לא מעט. באחד המקרים, גבר חויב לשלם פיצויים של מאות אלפי שקלים לאחר שביטל את חתונתו יומיים בלבד לפני המועד, בלי סיבה מוצדקת. בית המשפט קבע כי התנהגותו הייתה בגדר "חוסר תום לב קיצוני", וחייב אותו לפצות את ארוסתו על הנזקים הממוניים והלא-ממוניים שנגרמו לה.

אז מה המסר?

הבטחה היא לא רק מילה, יש לה השלכות. אם מישהו הבטיח לכם נישואין וברגע האחרון חזר בו, חשוב לדעת שייתכן מאוד שלא תצטרכו לשאת לבד בנטל הכלכלי והנפשי של ההחלטה.

מהי העמדה המסורתית?  הסכם בלתי אכיף

    במשפט הישראלי, ובעיקר בעבר, נהוג היה לראות בהסכמי נישואין "הסכמים חלקיים" או "הסכמים בלתי אכיפים". כלומר, בית המשפט לא יכפה על אדם להתחתן בניגוד לרצונו, גם אם נתן הבטחה מפורשת. עמדה זו נבעה מההכרה כי מדובר במערכת יחסים אישית, רגשית ומשפחתית, שאין מקומה בבית המשפט האזרחי.

מהי הגישה המודרנית? העכשווית? חובת תום הלב ונזקי הסתמכות

    עם השנים, חלה תמורה משמעותית בפסיקה, בעיקר בעקבות חקיקת חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שעיגן את עקרון תום הלב כמקור נורמטיבי מרכזי. על פי גישה זו, גם אם לא ניתן לאכוף את הבטחת הנישואין עצמה, ניתן לחייב את הצד שחזר בו בפיצויים, אם חזרתו נעשתה בחוסר תום לב וגרמה נזק לצד השני.

נקודת המפתח אינה הבטחת הנישואין כחוזה הניתן לאכיפה, אלא "חובת תום הלב" בקיומו של משא ומתן לקראת כריתת חוזה (במקרה זה, הנישואין). חזרה מהבטחה סמוך למועד החתונה, לאחר ששני הצדדים השקיעו משאבים רבים, כספיים ורגשיים, לקראת האירוע, עשויה להיחשב כהתנהגות שלא בתום לב.

האם ניתן לתבוע על הפרת הבטחה?

כאמור, התשובה לשאלה זו אינה פשוטה. לא ניתן לאכוף את החוזה, אך ניתן לתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מההפרה.

פסקי דין רלוונטיים:

ע"א 525/84 "עזר נ' עזריהו": פסק דין זה, שנחשב למכונן, קבע כי למרות שלא ניתן לאכוף נישואין, ניתן לחייב צד שהפר הבטחת נישואין לשלם פיצויים לצד השני בגין **הנזקים הממוניים שנגרמו לו. במקרה זה, דובר על הוצאות שהוציאה האישה לקראת הנישואין (רכישת דירה, שיפוצים וכו'). בית המשפט ראה בהפרה "הפרת חובה", למרות שלא כינה אותה "הפרת חוזה" במובן הקלאסי.

 ע"א 156/67 "בר לבב נ' זילברברג"**: פסק דין זה הלך צעד נוסף וקבע כי גם נזקים לא ממוניים (כגון עוגמת נפש) ניתנים לפיצוי. עם זאת, פסיקה זו נותרה שנויה במחלוקת ויישום שלה מוגבל.

ת"א (מחוזי ת"א) 2469/06 "מ.ד. נ' ס.ה.": מקרה זה הוא דוגמה עדכנית יותר, בה חויב גבר בפיצויים של כ-300,000 ש"ח לארוסתו, לאחר שחזר בו מהבטחת נישואין יומיים לפני החתונה. בית המשפט התייחס לעקרון תום הלב בקיום משא ומתן לקראת נישואין, וקבע כי הנזק שנגרם לאישה, הן הממוני והן הלא-ממוני, נובע מהפרה חמורה של חובה זו. בפסק הדין הודגש כי לא מספיק להודיע על ביטול, אלא יש לעשות זאת "בהודעה סבירה" וזאת במועד סביר כדי לא למקסם את הנזק שייגרם.

3. מהם הנזקים שניתן לתבוע?

על בסיס הפסיקה הקיימת, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים משני סוגים:

נזק ממוני:

הוצאות ישירות שהוצאו לקראת החתונה: הזמנות, תשלום מקדמות לאולם, קייטרינג, צלם, תקליטן, שמלת כלה, חליפת חתן, טיסות של בני משפחה מחו"ל ועוד.

הוצאות עקיפות: נזקים שנגרמו כתוצאה מההסתמכות על ההבטחה, כגון הפסד ימי עבודה, ויתור על משרה או לימודים, וכיוצא בזה.

נזק לא ממוני (עוגמת נפש):

 פיצוי בגין הכאב, הבושה, עוגמת הנפש והסבל הנפשי שנגרמו כתוצאה מההחלטה. כאמור, סוג נזק זה קשה יותר להוכחה ובית המשפט נוטה לפסוק בגינו סכומים נמוכים יותר, אם בכלל.